חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 16), התשע"ו-2015

סעיפים 3 ו-4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, (להלן – הפקודה) קובעים כלל לפיו בני זוג והורים וילדים אינם כשרים להעיד זה לחובת זה. אולם, סעיף 5 לפקודה קובע חריג לכלל, לפיו תתאפשר העדות במשפט פלילי בעבירות המנויות באותו סעיף, ביניהן עבירות אלימות, עבירות פגיעה בקטינים ובחסרי ישע, עבירות מין בתוך המשפחה ועבירות של הפרת צו הגנה. בתיקון לפקודת הראיות (מס' 16), התשע"ו–2015, נקבעו מספר תיקונים לסעיף 5 לפקודה. נקבע חריג נוסף לכלל האמור, לפיו אדם הבוחר להתלונן נגד קרובו, יהיה כשר וחייב להעיד נגדו, גם אם מדובר במשפט פלילי בעבירה שאינה מנויה בסעיף. הכשרות להעיד תקום רק מקום בו הקרוב בחר להגיש תלונה במשטרה, ולא במקרה שהוא מסר הודאה למשטרה כשזו ביקשה לגבות ממנו עדות. עוד נקבע כי החריג יחול בין אם